הסיפור הראשון שלהם יחד

דמיינו שני אורחים בחתונה שעוד לא נפגשו: חברה מהתיכון וקולגה מהעבודה. מפגש קלוז-אפ קטן נותן להם משהו לחלוק, עוד לפני ההיכרות הרגילה של תחילת הערב.

המחשות שנוצרו בבינה מלאכותית לרגע אפשרי בחתונה

אחד מחזיק את המחשבה

הם מכירים את הזוג מתקופות שונות בחיים. כרגע זו לא החלוקה החשובה. אחד דמיין ציור פשוט; האחרת עומדת לנסות לגלות אותו.

כשהציור מופיע, מי שחשב עליו יודע מה הוא אומר. הוא מסתכל על מי שציירה. המבט המשותף הזה מגיע לפני ההסבר לאנשים שעומדים ליד.

החברה מהתיכון והקולגה אולי הגיעו עם סיפורים שונים על הזוג. עכשיו יש להם התחלה של עוד אחד. בני הזוג יכולים ליהנות ממנו איתם, וקבלת הפנים ממשיכה.

בחתונות, יהונתן לביא מופיע בקלוז-אפ לקבוצות קטנות בקבלת הפנים ובזמן שהאורחים מסתובבים ונפגשים. המפגש משתלב בתנועה של החגיגה, כשהזוג במרכז שלה.

יהונתן לביא

ספרו על קבלת הפנים ועל האנשים שמגיעים. קריאת המחשבות מקרוב של יהונתן לביא יוצרת מפגשים קטנים שהאורחים חווים זה עם זה.